למה חשוב ללמד מיינדפולנס?

למה חשוב כיום לשלב מיינדפולנס בבתי ספר?

החיים של המאה ה -21 מביאים ללחצים רבים לילדים בגיל צעיר: חוסר זמן של רוגע להיות עם עצמי, לחצים של ההורים, לחצים להישגיות, חשיפה לאלימות, סביבות מגרות יתר או רועשות, חשיפה לשעות רבות של מסך, התמודדות עם סביבה פחות ופחות אמפתית, סביבה אלימה במשפחה או בשכונה, ציפיות לא מציאותיות ועוני.

כאשר ילדים לומדים להסדיר את הנשימה שלהם ואת קצב הלב באופן מודע, הם לומדים להפחית את רמת הלחץ שלהם ולאפשר איזון רגשי בריא.

מה ההשפעות של לחץ על התלמיד?

קורטיזול, הורמון הלחץ

כשאדם נמצא במצב של איום וחרדה רגעי או מתמשך, בין אם אמיתי או נתפס ככזה,  משתחרר הורמון הנקרא קורטיזול. רמות נמוכות של קורטיזול במוח עוזרות לנו להישאר ערניים, וזרם פתאומי של הורמון הלחץ חשוב בהתמודדות עם סכנה מיידית. עם זאת, יותר מדי קורטיזול למשך זמן רב מדי עלול להזיק למוח ולפגוע בחשיבה, בזיכרון ובלמידה. רמות גבוהות של קורטיזול מפריעות לתפקוד של נוירוטרנסמיטרים ויכול להזיק להיפוקמפוס, החלק במוח שאחראי על הזיכרונות.

קורטיזול מוגזם עלול להקשות על היכולת לחשוב ולזכור – התחושה של  "בלק-אאוט" במהלך משבר עשויה להיות דוגמה להפרעות קורטיזול. כאשר המוח נמצא במצב מתמיד של התראה עקב לחץ פיזי, סביבתי או נפשי, הוא יכול להעלות קורטיזול לרמות כרוניות. במהלך השנים המוקדמות של התפתחות המוח, רמות גבוהות של קורטיזול לאורך זמן ממושך עלולות לגרום לנזק משמעותי ולגרום לליקוי בתפקוד המוח ועל כן חשוב ללמד את הילד והנער המתבגר כלים לניהול הלחץ ולאיזון בגוף של הורמונים.

בעבר, תקופת הילדות היתה הזמן שבו הילד לומד בסביבה מוגנת יחסית, אשר איפשרה לילדים בתהליך ההתפתחות לסגל לעצמם כלים להתמודדות רגשית וחברתית, כיום המציאות גורמת לרבים מהם להיות חסרי אונים אל מול המציאות הלוחצת, המשתנה והמאיימת.

לכן, אם בעבר הילדים הצליחו להתמודד עם הכלים שברשותם בסיטואציות רגשיות וחברתיות, כיום הם נדרשים לעזרה מכוונת, לתמיכה ולכלים פרקטיים ויישומיים לנהל את הרגש ולהתנהל טוב יותר בסיטואציות חברתיות כדי להתפתח בצורה מאוזנת, בריאה ומאושרת יותר.

למה חשוב לשלב למידה רגשית חברתית בבית הספר?

התלמידים מבלים את רוב זמנם בבית הספר, ולכן אם נתעלם מהצורך הרגשי-חברתי שלהם במשך כ- 30 שעות בשבוע בהם הם מבלים בכיתות, יהיה זה בזבוז זמן יקר של למידה המשמעותית לחייהם. בית הספר הוא גם המקום שבו התלמידים נתקלים במרבית האינטראקציות החברתיות, האתגרים וההזדמנויות לצמיחה אישית. אין ספק שמאז ומתמיד בתי ספר ומורים סיפקו מענה רגשי וחברתי, בנוסף ללימוד הקוגניטיבי. עם זאת, מחקרים מראים כי שילוב תוכניות למידה רגשית חברתית (SEL) בצורה עקבית, תכליתית, ומשמעותית, יכולים להפיק תועלת במספר דרכים עבור התלמידים.

בדוח שנערך ב 2017 על ידי אוניברסיטת פנסילבניה וקרן רוברט ווד ג'ונסון אודות למידה רגשית חברתית בבית הספר היסודי נכתב כי: "מחקרים מקיפים מראים כי תוכניות SEL יכולות לקדם הישגים אקדמיים והתנהגות חברתית חיובית, להפחית בעיות התנהגות, התמכרות לסמים ומצוקה רגשית. יתרונות של שילוב SEL בבתי ספר יסודיים תועדו בדוחות שנכתבו על ידי צוותי מחקר עצמאיים, אשר הראו תוצאות חיוביות בטווח המיידי ולטווח הארוך."

הורים מודאגים לעתים קרובות כי הזמן והמשאבים שמופנים לטיפוח מיומנויות חברתיות ורגשיות בקרב תלמידים עלולים לבוא על חשבון הישגים לימודיים והתקדמות אקדמית. מחקרים מבהירים כי ההפך הוא הנכון. כאשר התלמידים בונים את כישוריהם החברתיים והרגשיים – הם הופכים להיות גמישים יותר, אחראים, אמפתים ומשתפי פעולה כלומדים – ההישגים הלימודיים שלהם עולים בהתאמה. ודבר נוסף וחשוב, מיומנויות אלו גם חיוניים להצלחה בעולם התעסוקה, כי אלו המיומנויות הנדרשות כיום על ידי חברות וארגונים. אין כאן חילופי דברים: הלמידה של התלמידים קשורה להישגים לימודיים.

הנתונים בתמונה מתוך המחקר שנערך בשנת 2011, והקיף כ 270 אלף תלמידים! מצורף קישור למחקר.

מחקרים נוספים התומכים בממצאים - כאן ו כאן.

למה אנחנו צריכים למידה חברתית רגשית יותר מתמיד?

תלמידים אשר למדו בתוכניות חברתיות-רגשיות משלב מוקדם ביסודי ולאורך שנות הלמידה שלהם, מפגינים יתרונות מרשימים וניתנים למדידה בשלב מאוחר יותר בחיים. קשה להתעלם מהמחקר: ההתפתחות של כישורים חברתיים-רגשיים בגן מובילה לסיכוי גבוה יותר לקבל תואר אקדמי, תעסוקה, ומפחיתה את הסיכוי לשימוש בסמים או להסתבך עם החוק כמבוגר  (Jones, Greenberg, & Crowley, 2015).

מחקר אחר הראה כי בממוצע, על כל דולר שהושקעו בתוכניות SEL, הוחזרו אחד עשר דולר! יתר על כן, יישום תוכניות ה- SEL יכולות להיות יעילות מאוד בכל הנוגע לסגירת פערי הישגים!

ההשפעה המתמשכת של SEL

לטווח ארוך, SEL משפר את עמדות התלמידים שלנו כלפי הלמידה והיעילות העצמית שלהם. על בסיס שמונה מחקרים שמדדו הישגים במוסדות אקדמאים נמצא כי ההשפעות של SEL ממשיכות להועיל לסטודנטים גם שנים לאחר הלמידה שלהם. "בהערכות מעקב, בממוצע 3.5 שנים לאחר ההתערבות האחרונה, הביצועים האקדמיים של תלמידים שנחשפו לתוכניות SEL היו בממוצע 13 נקודות אחוז גבוה יותר מאשר עמיתיהם שלא למדו SEL.

SEL המשיך להגביר את הרווחה של התלמידים בצורה של יכולות חברתיות ורגשיות יותר. יתר על כן, סטודנטים שלמדו בעברם תוכניות למידה אלו, הראו ירידה מתמשכת בתוצאות שליליות כגון בעיות התנהגות, מצוקה רגשית ושימוש בסמים בהשוואה לקבוצות ביקורת.

SEL הוא מנגנון רב עוצמה להנחלת חוסן חברתי ורגשי לטווח ארוך ולטיפול בטראומה של תלמידים.

מה המורים חושבים על למידה רגשית חברתית?

בשאלון שנערך בארצות הברית, נשאלו מורים לגבי חשיבות למידה רגשית חברתית.

התוצאות הראו שרוב המורים לגיל הרך והיסודי סבורים שכישורים חברתיים ורגשיים ניתנים ללמידה (95%) וכי קידום ה- SEL יסייע לתלמידים, הן מרגע סוציו אקונומי נמוך והן מרקע סוציו אקונומי גבוה (98%), ישפיע בצורה חיובית על הישגים לימודיים (77%), הכנה לאוניברסיטה (78%), מוכנות לעולם העבודה (87%), , ומוכנות לחיים האזרחיים (87%). 

בנוסף, אותם מורים דיווחו כי על מנת ליישם ולקדם באופן יעיל מיומנויות חברתיות ורגשיות בכיתות ובבתי הספר שלהם, הם זקוקים לתמיכה חזקה מצד מפקחים ומנהלי בתי ספר. ממצאים אלה חשובים משום שהם מראים שלמרות שיש נכונות בקרב המורים לקדם יכולות חברתיות ורגשיות, יש צורך בגישה מערכתית התומכת בביצוע ברמה הניהולית וברמת הפיקוח.